יצחק אגמי
כשאנחנו מרגישים שלא שומעים אותנו, הדבר הראשון שקורה הוא שאנחנו מתחילים להתגונן. כדי לעצור לרגע ולהבין מה מסתתר מתחת לוויכוח, אפשר להשתמש בתהליך של תקשורת מקרבת בשילוב שיקוף. הכנתי אותו לזוג שאני מלווה, וחשבתי שהוא יכול לעזור גם לכם. כדאי לתרגל אותו פנים אל פנים, בזמן שקט, כששניכם פנויים להקשיב.
- המצלמה: מה קרה בפועל? מתארים את האירוע בלי פרשנות, שיפוטיות או האשמות. במקום "התעלמת ממני", נסו: "כשקראתי לך ולא ענית".
- הרגש: מה הרגשתי? משתפים ברגש שהתעורר, למשל בדידות, תסכול או עצב. מדברים על מה שהרגשתם, ולא על מה שאתם חושבים שבן הזוג התכוון לעשות.
- שיקוף החוויה: האם הבנתי אותך? המקשיב חוזר על מה ששמע: "אני שומע שמנקודת המבט שלך, כשקראת לי ולא עניתי, הרגשת בדידות. האם הבנתי אותך נכון?" המטרה אינה להסכים על כל העובדות, אלא להבין את החוויה.
- העמקה: יש עוד משהו? כשהדובר מרגיש שהבינו אותו, המקשיב שואל: "יש עוד משהו שחשוב לך שאבין?" וממשיכים עד שהדובר מרגיש שסיים.
- בירור הצורך: למה הייתי זקוק? מנסים להבין מה היה חסר באותו רגע: נראות, הערכה, ביטחון, קרבה, שותפות, מרחב או מנוחה.
- שיקוף הצורך. המקשיב משקף: "אני שומע שהיה לך חשוב להרגיש שאתה משמעותי עבורי ושאני פנוי להקשיב לך. האם זה מה שהיית צריך?"
- הבקשה: מה הייתי רוצה שיקרה בפעם הבאה? מנסחים בקשה מעשית וספציפית, למשל: "בפעם הבאה שאני משתף אותך במשהו חשוב, אשמח שתניח את הטלפון ותקשיב לי כמה דקות". אחר כך מתחלפים בתפקידים.
וחשוב לזכור
זהו כלי עזר, לא נוסחה שחייבים לפעול לפיה בכל שיחה. לכל אחד מאיתנו יש אחריות על עצמו: להבין את הרגשות שלו, לברר את הצרכים שלו וללמוד לבטא אותם. בן הזוג יכול לעזור, אבל הוא לא אמור להיות האחראי הבלעדי להבנתנו או להרגעתנו.
המטרה היא לא שבן הזוג ילמד לשקף אותנו בצורה מושלמת, אלא שנלמד להבין את עצמנו ואת האדם שמולנו, בלי לאבד את עצמנו בדרך.
יצחק אגמימטפל זוגי · מנחה סדנאות זוגיות